שו"ת לבושי מרדכי מהדורא תליתאי על שו"ע או"ח סימן א' שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג וכו' כש"ת מו"ה מנהם ראזענבערג כ"י דומ"ץ בק"ק דעברעצין יצ"ו. יק"מ בא לידי ע"ד איש שעוסק בעשיית ציצית שלכ"ד ופסלו מדברי ס' ערך שי הלא מדברי הגמ' מס' מנחות דף מ"ב משמע דאפי' מסתם ישראל קונין דוקא טלית מצוייצת כהלכתה בישראל מטעמי' שהרי הוא בחזקתו אבל בציצית עצמה ל"ש חזקה כש"כ אם חשוד להני דברים שנאמרו עליו פשיטא דיש להזהיר שלא לקנות ממנו וע' בתשו' מרן חת"ס או"ח סי' ו' כמה טרח להימן ישראל סתם והביא שם ממס' ע"ז הך דאנשי סוריא דאין לוקחין מהם משום דחשודי וכש"כ בזה דחשוד לאותו דבר שעושה מלאכתו ע"י מחללי ש"ק דמבואר במס' עירובין ומס' חולין דהוי כגוי והרי לענין שחיטה דעת בית הילל דבג' פעמים מוחזק ופסול לשחיטה ובתבו"ש ג"כ מחמיר בזה"ז שנוהגין במ"מ והרי בסי' קי"ט מבואר הכל דמי שחשוד על חמור בעונש כש"כ על קל, ומ"ש מדברי מהרי"א יו"ד סי' כ"ו ידוע מ"ש בזה בס' שבילי דוד בדבר שהוא בפרהסיא לעיני כל א"צ להעיד דאנן סהדי כידוע וע' בשו"ת אבני צדק מ"ש בזה. והנה במחללי ש"ק בפרהסיא גם הוא לא קאמר רק דאין אחריות עלינו מ"ש בערכאות אבל בפנינו ודאי פסול ואין לו נאמנות והרי בעצמו מביא מהך דסי' קי"ט. ב) וראיתי מ"ש בענין בה"כ בחצר והפתח נפתח לפנים והנה הלא כת"ר מברר הדברים ודאי כיו"ב מאן דסמך אדברי מג"א במחיצות גבוהות י"ט אינו מפסיד בפרט בשעת הדחק אלא שראיתי בחיי"א שכ' להחמיר אפי' גבוהות י' מ"מ אם הכותל או המחיצה אינו מיוחד לבה"כ אלא שגם נעשה לבית מתיר בח"א וכן הסכים בתוס"ח וכדעת הט"ז וכ' לפי"ז היתר על מסילת הברזל שהכותל משתמש גם להקאפעע"ן ומותר וא"א לי לצייר אם חצר של כת"ר הוא בכה"ג, וראיתי בבית הגאבד"ק נייטרא שהראה לי במה שיש בהכ"ס במרפסת של עליית ביתו דבוק לכותל הבית מן הצד ועשה כמו וילון מפני פתח בהכנ"ס והשנצים מהודקים למעלה ולמטה ובעת הצורך דוחפים הוילון לצדדים כמובן, וכאן בחצר ביהכ"נ ישנו כמה בהכ"ס ועשו מחיצות לפניהם לבד מחיצות בהכ"ס מפני ברכת קידוש הלבנה נעשה תיקון הנ"ל שזה אין מיוחד לבהכ"ס רק לאויר שבינו לבינה (ועתה הראני הב' כ"ה אברהם נ"י מ"ש בזה בשו"ת לחם שלמה הנד"מ סי' ל"ז ע"ש). וע"ד בהכ"ס שבזה"ז שע"י "וואססער לייטונג" וכן הבהכ"ס על מסילת הברזל שדומה ממש ועוד יותר במעלה מבהכ"ס פרסאי כבר דברתי מזה עם גדול א' ואמר ג"כ התירא הנ"ל. ג) לענין כהן שנשא חלוצה אם יקראו אותו ראשון מה נעשה הלא במג"א סי' קכ"ח ממ"ש המחבר שאם נשא גרושה פסול לנשיאת כפים ואין נוהגין בו קדושה לקרותו ראשון אפי' גרשה או מתה עד שידור הנאה מהם ובמג"א ס"ק נ"ז בשם הרא"ם דהה"ד חלוצה ובמחה"ש דאע"ג דאינו רק איסור דרבנן ומשמע מד' המג"א דאכל דברי המחבר קאי דהוי דינו לגמרי כמו בגרושה שהוא בכלל נושא נשים בעבירה ולא אדע מפני מה תלה כת"ר הדבר במחלוקת שבו"י וחו"י: ושוב ראיתי בס' שערי אפרים שער א' סעי' ל"ז שכ' להדיא דבין גרושה ובין חלוצה אין לקיים בו וקדשתו לקרותו ראשון [ע' רש"י נדרים ס"ב על וליטול מנה יפה ראשון שפי' ג"כ כשחולק עם אחי' הכהנים בלחה"פ וע' בנדרים שם ועפי"ד י"ל דכשחולק בלחה"פ עם כהנים נושאי נשים בעבירה דל"ש בהם וקדשתו